Perek 3
(א)
עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון. מאין באת, מטפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
(ב)
רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו. רבי חנניא בן תרדיון אומר: שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים, שנאמר (תהלים א), ובמושב לצים לא ישב. אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר (מלאכי ג), אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו. אין לי אלא שנים. מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה, שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר, שנאמר (איכה ג), ישב בדד וידם כי נטל עליו.
(ג)
רבי שמעון אומר: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר (ישעיה כח), כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום. אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר (יחזקאל מא), וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'.
(ד)
רבי חנינא בן חכינאי אומר: הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו.
(ה)
רבי נחוניא בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ.
(ו)
רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניה אומר: עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר (תהלים פב), אלהים נצב בעדת אל. ומנין אפילו חמישה, שנאמר (עמוס ט), ואגדתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלושה, שנאמר (תהלים פב), בקרב אלהים ישפט. ומנין אפילו שניים, שנאמר (מלאכי ג), אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו'. ומנין אפילו אחד, שנאמר (שמות כ), בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.
(ז)
רבי אלעזר איש ברתותא אומר: תן לו משלו, שאתה ושלך שלו. וכן בדוד הוא אומר (דברי הימים א כט) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. רבי שמעון אומר: המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו.
(ח)
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר: כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו, שנאמר (דברים ד), רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר (שם) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך,
הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו.
(ט)
רבי חנינא בן דוסא אומר: כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקיימת.הוא היה אומר: כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת.
וכל שחכמתו מרבה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת:
(י)
הוא היה אומר: כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו. וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו. רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית, ויין של צהרים,
ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם.
(יא)
רבי אלעזר המודעי אומר: המחלל את הקדשים, והמבזה את המועדות, והמלבין פני חברו ברבים, והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום, והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא.
(יב)
רבי ישמעאל אומר: הוי קל לראש ונוח לתשחורת, והוי מקבל את כל האדם בשמחה.
(יג)
רבי עקיבא אומר: שחוק וקלות ראש, מרגילין לערוה. מסורת, סייג לתורה. מעשרות, סייג לעושר. נדרים, סייג לפרישות. סייג לחכמה - שתיקה.
(יד)
הוא היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם. חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט), כי בצלם אלהים עשה את האדם. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום. חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר (דברים יד), בנים אתם לה' אלהיכם. חביבין ישראל, שנתן להם כלי חמדה. חיבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר (משלי ד), כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו:
(טו)
הכל צפוי, והרשות נתונה, ובטוב העולם נדון, והכל לפי רוב המעשה.
(טז)
הוא היה אומר: הכל נתון בערבון, ומצודה פרוסה על כל החיים.
החנות פתוחה, והחנוני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבוא וילוה, והגבאים מחזירים תדיר בכל יום, ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו, ויש להם על מה שיסמוכו, והדין דין אמת, והכל מתוקן לסעודה.
(יז)
רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה. אם אין חכמה, אין יראה. אם אין יראה, אין חכמה. אם אין בינה, אין דעת. אם אין דעת, אין בינה. אם אין קמח, אין תורה. אם אין תורה, אין קמח. הוא היה אומר: כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מעטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז), והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (שם), והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, והיה עלהו רענן, ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי:
(יח)
רבי אליעזר בן חסמא אומר: קנין ופתחי נדה, הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה:
1. Akabia, fils de Mahalallel, disait : « Pénètre toi de ces trois choses et tu éviteras le péché : pense à ton origine et à ta fin, et rappelle-toi devant qui tu auras un jour à rendre compte de tes actions. Ton origine, c'est une vile matière ; ta fin, c'est la tombe où tu deviendras la pâture des vers. Et celui à qui tu auras à rendre compte de tes actions, c'est le Roi des rois, le Saint, béni soit-il. »
2. Rabbi Chanina, suppléant du grand prêtre, disait : « Prie pour le salut de ceux qui sont à la tête de l'Etat, car, sans la crainte qu'ils inspirent, les hommes s'entre-dévoreraient. »
Rabbi Chanania, fils de Téradion, disait : « Si deux hommes se trouvent ensemble et ne s'entretiennent pas de la Loi (sacrée), leur réunion est réunion d'hommes frivoles, dont il est dit : (Psaumes, I, 1) : « Heureux celui qui ne siège pas parmi les hommes frivoles. Mais si deux hommes, se trouvant ensemble, s'entretiennent de la Loi, le Seigneur résidera au milieu d'eux, ainsi qu'il est dit (Malachie III, 16) : « Ceux qui craignent Dieu s'entretiennent l'un avec l'autre ; l'Eternel prête l'oreille à leurs paroles et inscrit leur mérite dans le livre du souvenir, établi pour ceux qui craignent l'Eternel et qui respectent son nom. » Dans ce verset de Malachie, il est question au moins de deux hommes ; mais si un homme isolé s'occupe de l'étude de la Loi, sera-t-il aussi récompensé de Dieu ? Oui, car il est dit (Lamentations, III, 28) : « Celui qui est seul et se livre à la méditation aura sa part assurée ».
3. Rabbi Siméon disait : « Si trois hommes qui mangent à la même table ne s'entretiennent pas de la Loi, c'est comme s'ils mangeaient d'un sacrifice offert aux idoles, ainsi qu'il est dit (Isaïe, XXVIII, 8) Toutes leurs tables sont remplies de mets immondes, car Dieu en est absent'. » Mais si trois hommes, mangeant à la même table, s'entretiennent de la Loi, c'est comme s'ils mangeaient à la table du Seigneur, dont il est écrit (Ezéchiel, XLI, 22) : « C'est ici la table qui est devant l'Eternel. »
4. Rabbi Chanina, fils de Chakinaï, disait : « Celui qui, ne dormant pas la nuit ou voyageant seul, ne songe qu'à des choses vaines, compromet sa vie. »
5. Rabbi Nechounia, fils de Hakkanah, disait : « Celui qui se soumet aux lois religieuses sera délivré du joug des exigences politiques et sociales ; mais celui qui se soustrait à l'autorité des lois religieuses deviendra l'esclave des exigences politiques et sociales. »
6. Rabbi Chalaphta, fils de Dosa, de Kefar Chananiah, disait : « Si dix hommes se réunissent pour s'occuper de l'étude de la Loi, l'Eternel résidera au milieu d'eux, ainsi qu'il est dit : «D.ieu assiste aux assemblées divines. » Il en est de même de cinq, de trois ou de deux hommes qui s'entretiennent de sujets religieux. Enfin, si un homme seul médite la Loi, il est également inspiré par la présence de Dieu, ainsi qu'il est dit
(Exode, XX, 24) : « Partout où mon nom sera invoqué, je viendrai vers toi et je te bénirai ».
7. Rabbi Eléazar de Bartotha, disait : « Donne-lui (à Dieu) ce qui est à lui, car toi et tout ce que tu as, vous êtes à lui. C'est ainsi que David a dit « Car tout vient de toi et ce que nous t'offrons vient de ta main.»,
Rabbi Chimon disait : « Celui qui, en voyageant, médite la Loi et interrompt sa méditation pour s'écrier : Que cet arbre est beau ! Que ce champ est bien cultivé ! Celui-là, selon l`Ecriture, compromet sa vie. »
8. Rabbi Dostaï, fils de Iannaï, disait : « Celui qui oublie ce qu'il a appris, compromet sa vie, car il est dit (Deut. IV, 9) : « Garde-toi bien, pour ton salut, d'oublier les choses que tes yeux ont vues. » Mais cela s'applique-t-il aussi à celui qui oublie parce qu'il n'a pas bien compris ? Non, car l'Ecriture ajoute : « Que ces choses ne sortent jamais de ton coeur. » Ainsi l'on n'est coupable que lorsqu'on les oublie par une négligence volontaire.
9. Rabbi Chanina, fils de Dosa, disait : « Si vous placez la crainte du péché au-dessus de la sagesse, votre sagesse se maintiendra ; mais si vous mettez la sagesse au-dessus de la crainte du péché, votre sagesse ne saurait être durable.
Le même disait : « Si vos bonnes oeuvres surpassent votre science, vous verrez votre science se maintenir ; mais si votre science est supérieure à votre vertu, elle ne se maintiendra pas. »
10. Il disait encore : « Celui qui est aimé des hommes est aussi aimé de Dieu, et celui qui n'est pas aimé des hommes n'est pas non plus aimé de Dieu. »
Rabbi Dosa, fils de Horkinas, disait : « Le sommeil du matin, le vin de midi, les conversations frivoles et la fréquentation des ignorants abrègent la vie de l'homme.»
11. Rabbi Eléazar de Modéïn disait : « Celui qui profane les choses saintes, qui affecte du dédain pour les fêtes religieuses, qui fait rougir son prochain en public, qui enfreint l'alliance de notre père Abraham, et qui donne une fausse interprétation à la Loi divine, un tel homme, eût-il étudié la Loi et exercé de bonnes oeuvres, n'aura point part à la vie future ».
12. Rabbi Ishmaël disait : « Sois empressé envers le chef ; sois bienveillant pour la jeunesse, et accueille tout le monde avec aménité.
13. Rabbi Akiba disait : « La raillerie et la légèreté conduisent l'homme au libertinage. - La Massorah (tradition) est le rempart de la Loi ; la dîme est le rempart de la fortune ; les voeux sont le rempart de l'abstinence, et le rempart de la sagesse, c'est le silence. »
14. Il disait aussi : « L'homme est aimé de Dieu, puisqu'il a été créé à son image ; une preuve plus grande de cet amour, c'est que Dieu a annoncé à l'homme qu'il l'a créé à son image. - Les Israélites sont aimés de Dieu puisqu'ils ont été appelés ses enfants ; une preuve plus grande de cet amour, c'est que Dieu lui-même les a appelés de ce nom, comme il est dit : « Vous êtes les enfants de l'Éternel votre Dieu. » - Les Israélites sont aimés de Dieu, puisqu'il leur a donné un joyau précieux ; une preuve plus grande de cet amour, c'est que Dieu leur a annoncé lui-même qu'il leur a donné ce joyau précieux pour lequel il avait créé le monde, ainsi qu'il est dit : « Je vous ai donné une bonne doctrine, c'est ma loi ; ne l'abandonnez pas. »
15. « Dieu prévoit tout, et cependant l'homme a son libre arbitre. Le monde est jugé avec bienveillance, et tout dépend de la majorité des oeuvres.
16. Il disait encore : « Tout est fourni moyennant gage ; un filet est tendu sur tous les vivants l'entrée du magasin est libre et le marchand fait crédit ; mais le registre est ouvert et une main inscrit. Quiconque veut emprunter peut venir, on lui prêtera; mais les collecteurs font chaque jour leur tournée et se font rembourser bon gré mal gré ; ils ont des titres sur lesquels ils peuvent appuyer leur droit, et le jugement qu'ils exécutent est conforme à l'équité. Tout sera en règle à l'époque du grand festin ».
17. Rabbi Eléazar, fils d'Azariah, disait : « Sans la loi, point de bonnes moeurs ; sans moeurs, point de loi. Sans la sagesse, point de piété ; sans la piété, point de sagesse. Sans la science, point d'intelligence ; sans l'intelligence, point de science. Sans pain, point d'étude ; sans étude, point de pain. »
II disait aussi : « Celui dont la science surpasse les oeuvres ressemble à un arbre qui a beaucoup de branches et peu de racines ; vienne une tempête, il est déraciné et jeté à terre, ainsi qu'il est dit (Jérémie, XVII, 6) : « Il sera comme la bruyère dans une lande, il ne jouira pas de l'arrivée du beau temps ; il habitera les lieux arides dans le désert, dans un terrain stérile et inhospitalier. » Mais celui dont les oeuvres surpassent la science ressemble à un arbre qui a peu de branches et beaucoup de racines ; tous les vents du monde se déchaîneraient contre lui, qu'ils ne parviendraient pas à l'ébranler, ainsi qu'il est dit (Jérémie, XVII, 8) : « Il sera comme un arbre planté sur le bord de l'eau, qui étend ses racines vers la rivière ; lorsque les grandes chaleurs arriveront, il ne s'en apercevra même pas ; ses feuilles seront toujours vertes ; il ne redoutera point les années stériles, et il ne cessera pas de produire des fruits. »
18. Rabbi Eléazar, fils de Chisma, disait : « Les prescriptions relatives aux Kinnin (couple d’oiseaux destiné au sacrifice) et à la Niddah constituent des lois essentielles (qu'il importe d'étudier) ; l'astronomie et la géométrie sont des sciences préparatoires.»
| Autre |
ASTUCE
En raison de formats de page limités, je ne peux écrire gros.
Mais vous pouvez copier le texte et le recoller dans un document Word.
Créé avec Web Accapela le 28/04/2008. Tous droit de reproduction à demander. Contact ici.