מסכת פיאה פרק ז
ז,א כל זית שיש לו שם בשדה, כזית הנטופה בשעתו, ושכחו--אינו שכחה. במה דברים אמורים, בשמו, ובמעשיו, ובמקומו: בשמו, שהיה שפכוני או בישני; ובמעשיו, שהוא עושה הרבה; במקומו, שהוא עומד בצד הגת או בצד הפרצה. ושאר כל הזיתים--שניים, שכחה; ושלושה, אינן שכחה. רבי יוסי אומר, אין שכחה לזיתים.
Tout olivier dont le nom est réputé dans le champ même comme l'olivier de Nétofa en son temps, s'il l'oublie, il n'est pas considéré comme shikh'ha. De quel olivier q'agit-il ? Si som nom est réputé ainsi que sa production et son lieu d'origine. Si som nom était shifkhoni ou béshani, la production : il produisitbeaucoup; le lieu [d'origine] : il est planté près du pressoir ou de la brèche. Tous les autres oliviers : deux sont [considérés]comme shikh'ha, trois de le sont pas. Rabbi Yossé dit : la shikh'ha ne s'applique pas aux oliviers.
ז,ב זית שנמצא עומד בין שלוש שורות של שני מלבנין, ושכחו--אינו שכחה; זית שיש בו סאתיים, ושכחו--אינו שכחה. במה דברים אמורים, בזמן שלא התחיל בו. אבל אם התחיל בו, אפילו כזית הנטופה בשעתו, ושכחו--יש לו שכחה. כל זמן שיש לו תחתיו, יש לו בראשו. רבי מאיר אומר, משתהלך המחבה.
Un olivier se trouvant entre trois rangées de deux parcelles de terrain, et il l'a oublié, [cet olivier] n'est pas shikh'ha. Un olivier portant une quantité [d'olives] de deux séa, et qu'il l'oublie, n'est pas shikh'ha. De quel cas s'agit-il ? S'il n'a pas commencé la cueillette, mais la cueillette commencée, même si cet olivier est considéré comme un olivier de Nétofa en son temps, et qu'il l'oublie, on lui applique la loi de Shikh'ha : tant que des olives sont au pied de l'arbre, il y en a encore sur l'arbre. Rabbi Méïr dit : lorsque le visiteur s'en va.
ז,ג איזה הוא פרט: הנושר בשעת הבצירה. היה בוצר, עקץ את האשכול, הוסבך בעלים, ונפל לארץ ונפרט--הרי של בעל הבית. המניח את הכלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר, הרי זה גוזל את העניים; על זה נאמר "אל תסג, גבול עולים" (ראה משלי כב,כח; משלי כג,י).
Qu'appelle-t-on Pérète ? [Réponse:] Ce qui tombe au cours de la vendange. Il était en train de vendanger, i la coupé une grappe de raisins, il s'est empétré dans les feuilles, il en tombe de sa main par terre et s'éparpille : ceci appartient [encore] au propriétaire. S'il place un panier sous la vigne au moment de la vendange : celui-ci vole les pauvres. A son propos, il est dit : "N'empiète pas le domaine des pauvres" (Michlée 22, 28)
ז,ד איזו היא עוללת: כל שאין לה לא כתף ולא נטף; אם ספק, של עניים. עוללת שבארכובה--אם נקרצת עם האשכול, הרי של בעל הבית; ואם לאו, הרי היא של עניים. גרגר יחידי, רבי יהודה אומר, אשכול; וחכמים אומרים, עוללת.
Qu'apelle-t-on 'Oleéote (grappillage) ? Toute grappe qui ne peut fournir une charge. Si elle peut fournir une charge elle appartient au propriétaire. S'il y a un doute, elle est pour les pauvres. Du grappillage sur le pédoncule, si on la cueille en même temps que la grappe, elle appartient au propriétaire, sinon, elle est pour les pauvres. Un grain épars, Rabbi Yéhoudah dit : c'est une grappe. Les Sages disent c'est du grappillage.
ז,ה המדל בגפנים--כשם שהוא מדל בתוך שלו, כך הוא מדל בשל עניים, דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר, בשלו הוא רשאי, ואינו רשאי בשל עניים.
Celui qui taille la vigne, de même qu'il taille ce qui lui appartient, il taille également ce qui appartient aux pauvres - ce sont les paroles de Rabbi Yéhoudah. Rabbi Méïr dit : il peut le faire pour ce qui lui appartient, mais non pour ce qui appartient aux pauvres.
ז,ו כרם רבעי--בית שמאי אומרים, אין לו חומש, ואין לו ביעור; ובית הלל אומרים, יש לו. בית שמאי אומרים, יש לו פרט ויש לו עוללות, והעניים פודין לעצמן; ובית הלל אומרים, כולו לגת.
Une vigne ayant atteint la quatrième année. Beth Shammaï disent: il n'a pas de cinquième, et pas d'annulation. Beth Hillel disent : il y a [les deux]. Beth Shammaï disent : il y a pérète et 'olélote et les pauvres les rachètent pour eux-mêmes. Beth Hillel disent: tout pour le pressoir.
ז,ז כרם שכולו עוללות--רבי אליעזר אומר, לבעל הבית; ורבי עקיבה אומר, לעניים. אמר רבי אליעזר, "כי תבצור . . . לא תעולל" (דברים כד,כא)--אם אין בציר, מניין עוללות. אמר לו רבי עקיבה "וכרמך לא תעולל" (ויקרא יט,י), אפילו כולו עוללות. אם כן למה נאמר "כי תבצור . . . לא תעולל"--אין לעניים בעוללות, קודם לבציר.
Une vigne portant uniquement de petites grappes. Rabbi Eli'ézer dit : pour le propriétaire. Rabbi 'Akiva dit : pour les pauvres. Rabbi Eli'ézer dit : "lorsque tu feras la vendange ... tu ne grappilleras pas" (Dévarim 24, 21). S'il n'y a pas de vendange, peut-on parler de grappillage ? Rabbi 'Akiva lui dit : "et ta vigne tu ne la grappilleras pas" (Vayikra 19, 10), même si elle porte uniquement de petites grappes. S'il en est ainsi pour quelle raison on a dit : "lorsque tu feras la vendange ... tu ne grappilleras pas" (Dévarim 24, 21) ? Les pauvres n'ont pas le droit de grappiller avant la vendange.
ז,ח המקדיש את כרמו--עד שלא נודעו העוללות, אין העוללות לעניים; ומשנודעו העוללות, העוללות לעניים. רבי יוסי אומר, ייתנו שכר גידולים להקדש. ואיזו היא שכחה בעריס, כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה; וברוגלייות, משיעבור ממנה.
Celui qui consacre sa vigne avant que l'on distingue les petites grappes, celles-ci ne sont pas pour les pauvres. Après que l'on distingue les petites grappes : celles-ci sont destinées aux pauvres. Rabbi Yossi dit: ils doivent le profit de leur développement au Temple. Qu'appelle-t-on shikh'ha dans une rangée de vignes ? Toute partie hors de portée de sa main. Et dans une vigne rampante ? Quand il la dépasse.
מסכת פיאה פרק ח
ח,א מאימתיי כל אדם מותרין בלקט, משיהלכו הנמושות. ובפרט ובעוללות, משיהלכו העניים בכרם ויבואו. ובזיתים, משתרד רביעה שנייה. אמר רבי יהודה, והלוא יש שאין מוסקין את זיתיהן, אלא לאחר רביעה שנייה; אלא כדי שיהא העני יוצא, ולא יהא מביא אלא בארבעה איסרות.
A partir de quel moment tout homme peut-il grappiller ? Lorsque les vieillards quittent les champs. Pour pérète et 'olélote ? Lorsque les pauvres quittent la vigne et reviennent. Pour les olives ? Lorsque tombe la deuxième pluie ? On ne pourra donc ramasser qu'à partir du moment où le pauvre sort dans le champ et ne rapporte pas [un volume] de quatre issar.
ח,ב נאמנין על הלקט ועל השכחה ועל הפיאה בשעתן, ועל מעשר עני בכל שנתו. ובן לוי נאמן לעולם. אין נאמנין אלא על דבר שכן דרך בני אדם נוהגין כן.
Las pauvres sont dignes de foi [lorsqu'ils déclarent] que c'est lékète, shikh'ha et péa, en leur temps. Quant à la dîme du pauvre, toute l'année. Un lévi est toujours digne de foi. Mais on doit les croire seulement pour les choses qu'il est d'usage de leur remettre.
ח,ג נאמנין על החיטים; ואינן נאמנין לא על הקמח, ולא על הפת. נאמנין על השעורה של אורז; ואינן נאמנין עליו, בין חי ובין מבושל. נאמנין על הפול; ואינן נאמנין על הגריסין, בין חיים ובין מבושלים. נאמנין על השמן, לומר של מעשר עני הוא; ואינן נאמנין עליו, לומר של זיתי נקוף הוא.
On doit croire les pauvres pour le blé, mais non pour la farine, ni pour le pain. Ils sont dignes de foi pour le riz en épis, mais non pour le riz [décortiqué], cru ou cuit. Ils sont dignes de foi pour les fèves, mais pas pour les fèves moulues crues ou cuites. On les croit pour l'huile, lorsqu'ils déclarent : c'est la dîme des pauvres, mais pas lorsqu'ils déclarent elle est extraite d'olives restantes.
ח,ד נאמנין על הירק חי; ואינן נאמנין עליו מבושל, אלא אם כן היה לו דבר מועט, שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו.
On les croit pour les légumes frais, mais non pour les légumes cuits, à moins qu'ils ne présentent une petite quantité, car il est d'usage de donner de sa marmite [une telle quantité].
ח,ה אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חיטים, וקב שעורים; רבי מאיר אומר, חצי קב. קב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות, או מנה דבילה; רבי עקיבה אומר, פרס. חצי לוג יין; רבי עקיבה אומר, רביעית. רביעית שמן; רבי עקיבה אומר, שמינית. ושאר כל הפירות--אמר אבא שאול, כדי שימכרם וייקח בהן מזון שתי סעודות.
On ne diminuera pas la part à donner aux pauvres : sur l'aire un demi-kav de blé et un kav d'orge - Rabbi Méïr dit : un demi-kav - un kav et demi de sarrasin, un kav pour les figues sèches ou un mané pour le gâteau de figues. Rabbi 'Akiva dit : la moitié d'un mané, un demi-log de vin. Rabbi 'Akiva dit : le huitième; pour tous les autres fruits. Abba Shaoul dit : [on doit leur donner] assez pour que, les vendant, ils puissent acheter de quoi faire deux repas.
ח,ו מידה זו האמורה, בכוהנים ובלויים ובישראל. היה מציל--נותן מחצה, ונוטל מחצה. היה לו דבר מועט--נותן לפניהם, והן מחלקין ביניהם.
Cette mesure vaut pour les Cohanim, les Léviim, et les Isréélim. S'il en met de côté, le propriétaire peut prendre la moitié et donner l'autre moitié. Pour les petites quantités, il peut les livrer aux pauvres et eux, se les partagent.
ח,ז אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מכיכר בפונדיון, מארבע סאין בסלע. לן, נותנין לו פרנסת לינה; שבת, נותנין לו מזון שלוש סעודות. מי שיש לו מזון שתי סעודות, לא ייטול מן התמחוי; מזון ארבע עשרה סעודות, לא ייטול מן הקופה. והקופה נגבית בשניים, ומתחלקת בשלושה.
On ne donne pas moins à un pauvre allant d'un autre à l'autre, qu'une miche de pain valant un Ponedéyone, quand quatre séa valent un séla. S'il passe la nuit, on lui donne l'entretien pour une nuit; s'il passe le shabbat, on lui donne de quoi faire trois repas. Celui qui a de quoi faire deux repas, ne doit pas recourir au plat [des pauvres]. De quoi faire 14 repas, ne doit pas recourir à la caisse [des pauvres] exige deux personnes pour encaisser et trois pour distribuer.
ח,ח מי שיש לו מאתיים זוז, לא ייטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני. היו לו מאתיים חסר דינר--אפילו אלף נותנין לו כאחת, הרי זה ייטול; היו ממושכנין בכתובת אשתו לבעל חובו, הרי זה ייטול. אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו.
Celui qui possède deux cents zouz, ne doit pas recourir au lékète, à la shikh'ha, à la Péa, et à la dîme du pauvre. Il possédait deux cents zouz moins un dinar, même si mille personnes lui donnent [un dinar] en même temps, il pourra avoir recours [aux droits du pauvre]. S'ils étaient (les deux cents zouz) gagés chez con créancier ou pour la kétouva de sa femme, il pourra avoir recours [aux dons du pauvre]. On n'oblige pas [un pauvre] à vendre la maison ou bien les objets servant à son usage personnel.
ח,ט מי שיש לו חמישים זוז, והוא נושא ונותן בהם--הרי זה לא ייטול. וכל מי שאינו צריך ליטול, ונוטל--אינו מת מן הזקנה, עד שיצטרך לברייות. וכל מי שהוא צריך ליטול, ואינו נוטל--אינו נפטר מן העולם, עד שיפרנס לאחרים משלו; ועליו הכתוב אומר "ברוך הגבר, אשר יבטח בה'; והיה ה', מבטחו" (ירמיהו יז,ז).
Celui qui possède 50 zouz, qu'il a engagés dans un commerce, ne doit pas avoir recours aux droits du pauvre. Celui qui recourt aux droits du pauvre sans être dans le besoin, ne quittera pas ce monde avant d'avoir besoin des créatures. Quiconque est dans le besoin et n'a pas recours aux droits du pauvre, n'atteindra pas le terme de sa vie sans entretenir les autres de ses biens. L'Ecriture dit à son sujet : "Béni soit l'homme qui met sa confiance en D.ieu et dont l'Eternel est l'espoir" (Yirmiyah 17, 7). Il en est de même d'un juge qui a rendu un jugement équitable. Quiconque fait semblant de n'avoir qu'une jambe, d'être aveugle ou d'être infirme des deux jambes, n'atteindra pas la vieillesse avant qu'il est dit : "la justice, la justice, seule, tu poursuivras" (Dévarim 16, 20). Et tout juge, qui accepte un présent corrupteur et fausse le jugement, n'atteindra pas de vieux jours sans que ses yeux ne s'obscurcissent. Ainsi qu'il est dit : "N'accepte pas de présent corrupteur, car la corruption trouble la vue des clairvoyants" (Shémot 23, 8).
ASTUCE
En raison de formats de page limités, je ne peux écrire gros.
Mais vous pouvez copier le texte et le recoller dans un document Word.
Créé avec Web Accapela le 28/04/2008. Tous droit de reproduction à demander. Contact ici.
| Autre |